מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' תמימי ואח'

פסק דין

1.תאונת דרכים התרחשה ביום 25/11/2008 בין רכב המבוטח ע"י התובעת, בו נהג המבוטח (להלן-"נהג התובעת") ובין רכב משאית שבבעלותה של הנתבעת 2, בו נהג הנתבע 1 (להלן-"הנתבע").

התביעה שבפני, היא תביעת שיבוב בגין תשלומיה של התובעת עקב התאונה אשר לטענתה הנתבע אחראי לה ומחמת דחיית דרישותיה ע"י הנתבעת, המעסיקה של הנתבע.

2. הנתבעים, טענו בכתב ההגנה לאחריותו של נהג התובעת לתאונה בשיעור של 100% ולחילופין לאשם תורם. הנתבעים טענו כנגד הכרזתו של הרכב המבוטח "כאובדן כללי"; אי העמדתו לבדיקת הנתבעת כמו גם, דחיית דרישתה לאפשר לה לרכוש את הרכב המבוטח.

3.לישיבה המקדמית התייצב נהג התובעת ונחקר על נסיבות התאונה. בעדותו אמר נהג התובעת כי הנתבע לא שמר מרחק מרכבו ופגע בו מאחור. כתוצאה מכך, נגרם נזק חמור לרכבו (עמ' 2 שורות 20-23 ; עדותה של הנוסעת, אשתו של נהג התובעת עמ' 5 לפרוטוקול).

הנתבע לא התייצב לישיבה המקדמית אליה הוזמן. בנסיבות אלו, לא הוכחה טענת הנתבעים בשאלת האחריות לתאונה. בסיכומיו, זנח ב"כ הנתבעים את טענותיו בדבר אחריותו של נהג התובעת לתאונה.

לפיכך, על פי העדויות כמובא לעיל ומיקום נזקי הרכב המבוטח המתיישב עם העדויות (כפי שעולה מתמונות הרכב שצורפו לחוות דעת השמאי) הוכח כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, שלא שמר מרחק מרכבו של המבוטח.

4.התובעת הגישה חוות דעת של שמאי מר עופר יובל, שקבע כי שעור הנזקים ברכב מגיע לכדי 60.74% מערך הרכב לפי מחיר מחירון. מעיון בעמ' 1 לחוות הדעת ומעדותו של השמאי הנתמכת בעדותו של נהג התובעת על מועד הבדיקה של הרכב, עולה כי הרכב נבדק במוסך ע"י השמאי, למחרת התאונה, ביום 26/11/08.

השמאי, מסר הודעה למשרד התחבורה (צורפה כנספח לכתב התביעה) לפיה הרכב הוכרז "כאבדן כללי" ונקבע: "לא לתיקון כי אם לפירוק". בהודעה נאמר כי מצורף לה רישיון הרכב, לצורך השבתתו. בנסיבות אלה, אין בידי התובעת למסור את הרכב לאחר לצורך שימוש בו, למעט למכירתו כשרידים.

5.הנתבעים, חולקים על הקביעה לפיה הרכב צריך להיות מוכרז כ"אובדן כללי". לדידם, ניתן היה לתקן את הרכב בעלות נמוכה משיעור של 60% ממחירו של הרכב. אילו הועמד הרכב לבדיקה על ידי הנתבעת, היה בידה להזמין שמאי שיבדוק את הרכב ולקבוע שיעור נמוך משיעור הנזק שנקבע ע"י שמאי מטעם התובעת. בנוסף ניטען, כי היה על השמאי להעריך את הנזק בהחלפת החלפים שניזוקו, בחלפים משומשים בלבד, בהתאם לשנת הייצור שלו, שנת 2000. אילו עשה כן השמאי יובל עופר, שיעור הנזק היה נמוך יותר והרכב, לא היה מוכרז כאובדן להלכה.

6.הנתבעת אף טענה כי היא בקשה לשלם לתובעת את "ערך הרכב בשוק החופשי (פחות מס' ידיים , מספר קילומטראג' ופחת עקב תיקון קודם)" ולהעביר את הרכב בשלמותו לידיה (כאמור בסעיף 2 למכתבו של ב"כ הנתבעת מיום 29/12/08, צורף כנספח לכתב ההגנה). התובעת, השיבה לב"כ הנתבעת במכתבה מיום 29/1/09, בהודיעה כי הרכב הוכרז כ"אבדן כללי" ולפיכך, לא ניתן להעמידו לבדיקה של שמאי מטעמה.

דיון ומסקנות:

7. עיון בהודעה למשרד התחבורה מלמד כי רק ביום 8/12/08 הוכרז "כאובדן כללי" ועל פי הקבלה למכירת שרידי הרכב (נספח א' לכתב התביעה) עולה כי היא נתנה ביום 10/12/08 . לאור זאת, נימצא כי הרכב לא הועבר למכירה כשרידים אלא לאחר חלוף מס' שבועות ממועד התאונה.

8. לא יכול היה להיות ספק, כי היטב היה ידוע לנתבע, לפי תוצאות התאונה הנראות לעין המתבונן ברכב הניזוק, כי הנזק חמור ( כפי שעולה מתמונות הרכב). פגיעתה של המשאית ברכב המבוטח, היתה קשה וכתוצאה מכך אף הוזמן אמבולנס והנהג הועבר לבית חולים (כאמור במכתב מבי"ח שע"צ שצורף כנספח לכתב התביעה). בנוסף, היה בידי הנתבע לדעת על חומרת התאונה, מהזמנת המשטרה למקום וחקירתה את האירוע. היה ידוע לנתבע כי לנהג התובעת, טענות בדבר אחריותו לתאונה ובהתאם לכך הוא ביקש וקיבל ממנו את פרטיו.

בנסיבות אלו, צפוי היה שהנתבעת תזדרז לבקש מנהג התובעת לאפשר לה לבדוק את הרכב מיד לאחר התאונה, אם אכן רצתה לברר בעצמה מה גובה הנזקים ובפרט אם היתה מעוניינת לרכוש את הרכב הניזוק, כפי שניטען על ידה מאוחר יותר. זאת לא עשתה הנתבעת כי אם טרחה להעלות לראשונה את בקשתה בנידון, כחודש לאחר התאונה במכתב תשובתה למכתב הדרישה של התובעת ממנה, לתשלום הוצאותיה עקב התאונה.

9. אין לצפות מנהג התובעת או מהתובעת להמתין במשך מס' שבועות מבלי לתקן את הרכב ואף לאחסן אותה על חשבונה לפרק זמן זה, עד לפנייתה של הנתבעת אליה בבקשה להעמיד את הרכב לבדיקה על ידה, בין אם לבחינת שיעור הנזק ובין אם לצורך הערכת מחיר הרכב, לצורך רכישתו.

האחריות, מוטלת על הנתבעת לבקש על אתר לאחר קרות התאונה, לבדוק את הרכב ולא להשתהות בכך עד ליום 29/12/08 בעוד התאונה, ארעה ביום 25/11/08.

בנסיבות אלו, אני דוחה את טענותיה של הנתבעת כנגד התובעת בדבר קיפוח זכותה לבדוק את הרכב שכן, היה בידה לדאוג לכך במועד מוקדם יותר אילו אכן רצתה בכך.